ביאור:בראשית כד ג
בראשית כד ג: "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ג.
אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי
[עריכה]וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ
[עריכה]שבועה איומה וחזקה. זה היה איום ברור לעבד בעונש משמים. אברהם אסר בחריפות על העבד להביא אישה כנענית לבנו, למרות שאין הוכחה שאלוהים אמר זאת לאברהם.
האם העבד האמין באלוהי אברהם?
לפי החוק, העבד חייב לכבד את אלוהי אדוניו. בנוסף, לאחר שפקד עליו אדוני, אברהם מל את כל בני ביתו: "וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, ומִּקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלו אִּתּוֹ" (ביאור:בראשית יז כז). אברהם גם מל את כל הגברים שהצטרפו לביתו לאחר מכן לפי פקודת אלוהים לדורות (ביאור:בראשית יז ט). מכאן שסביר שהעבד הזה גם הוא היה נימול.
איך אברהם ידע שהעבד יחזור ולא יברח? אברהם האמין שהעבד יחזור ולא ינסה לברוח, למרות שהעבד כבר ידע שהוא לא יהיה יורשו של אברהם, כשם שבזמנו היה, ככתוב: "דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר... בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (בראשית טו ג).
- סביר שהעבד היה מודע שאלוהים הודיע לשרה שהיא תלד, ואכן הפלא הזה קרה ואלוהים הראה את עוצמתו.
- ייתכן שאברהם החזיק את משפחתו של העבד (אשתו ובניו) כבני ערובה.
- ייתכן שהעבד חשב שבמותו של אברהם הוא ומשפחתו יצאו לחופשי, ואולי גם יקבלו רכוש ומתנות.
- לעבד היה תפקיד בכיר וזכויות רבות. הוא לבטח לא רצה לאבד את מעמדו הרם.
- לפי חוקי חמורבי מספר 15, כל מי שביודעין יעזור לעבר נמלט חייב בעונש מוות.
- העבד הראה שהוא מאמין באלוהי אברהם כאשר הוא ביקש מאדוני: "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם, ועֲַשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כד יב).
לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי
[עריכה]אברהם התעקש שלמרות שהוא "יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ" של אנשי כנען, חי איתם, מכבד אותם, נשיא בעיניהם, מציל אותם במלחמה וקובר את מתיו בתוכם - בכל זאת אנשי כנען אינם ראויים לכבוד שבנותיהן יצטרפו לברכת אדוני בשלב הזה. אברהם חשש שאישה כנענית תשפיע על יצחק, ומשפחת אישתו תשתלט על משפחת יצחק.
סביר להניח שהעבד לא ידע על הבטחת אדוני לאברהם: "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת ... וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי" (ביאור:בראשית טו כא). בעבר אברהם עשה מספר שגיאות כאשר הוא נתן חלק מכנען ללוט, ואת גרר לפלישתים. אברהם לא ידע אם אלוהים יכעס שיצחק יתחתן עם עובדי עבודה זרה בכנען, שבעתיד יורשיו יהרגו ויקחו את אדמתם. כדי להמנע משגיאה נוספת אברהם העדיף לא להתערבב עם יושבי הארץ הכנענים.
אברהם היה זקן. היה לו רק בן אחד שנועד לקבל את ברכת אלוהים. אחרי מותו של אברהם, יצחק בנו יהיה בודד, ואם הוא יהיה נשוי לאישה כנענית, אזי קיימת סכנה שהוא יתבולל בתרבות הכנענית של משפחתה ויאבד.
כדי שברכת אלוהים תתקיים, אברהם היה חייב לחתן את יצחק עם אישה שתקבל את אלוהיו שלו, שתשמח בברכת אלוהים ושתקיים את תפקידה. אישה כזו חייבת להגיע מחוץ לכנען, והרי מולדתו של אברהם היתה המקום המועדף.
רבקה הבינה את החשיבות בבחירת הנשים ליורשיו של אברהם וידעה שגם ליצחק הנושא הזה חשוב בגלל דבריו של אביו, ולכן היא גרמה שיצחק ישלח את יעקב למשפחתה בחרן וישא נערה כמוה ממשפחה של רועי צאן. בהמשך, יעקב לא הקפיד על נישואים עם משפחת נחור שמחרן, ולא הורה לבניו להימנע מלשאת נשים כנעניות. עוצמת בני יעקב ונאמנותם לברכת אלוהים שכנעו את אלוהים שבני יעקב יכולים לשאת נשים מקרב הכנענים ללא סכנת התבוללות כל עוד הם עסקו בצאן שהיה תועבה לשכניהם (ביאור:בראשית מו לד).
ויצחק?
[עריכה]יצחק כנראה היה מודע לכך שאברהם אביו דחה הצעות הנישואין מנכבדי כנען.
יצחק כנראה היה איש שקט וסבלני שיצריו לא האיצו בו.
במשך שלוש שנים שמר יצחק על אוהל שרה, אמו, התאבל עליה ולא חיפש כלה, ככתוב: "ויְַבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, ויִַּקַּח אֶת רִבְקָה ותְַּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, ויֶַּאֱהָבֶהָ; ויִַּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ" (ביאור:בראשית כד סז).